"זאת לא אשמתך אם נולדת עני, אבל זאת אשמתך אם תמות עני"
ביל גייטס
רובנו טובעים בביצה של פסימיות ושל אמונות מעכבות, אשר משפיעות על חיינו האישיים ועל חייהם של הסובבים אותנו.
בכל פעם שבה אנחנו מאפשרים לאמונות המעכבות שלנו לשלוט בנו, ה"אוטומט" נכנס לפעולה ולרוב הרגשות מנהלים אותנו וההתנהגות שהם מייצרים אינה תואמת את הסיטואציה בדרך כלל. במצב הזה ה"אוטומט" הוא "מנהל האירוע" ויוצר עבורנו מצד אחד – הסכמה (עם עצמנו) שזה מי שאנחנו, זה מה שאנחנו מכירים וככה אנחנו יודעים להתמודד, ומצד שני – "האוטומט" מייצר עבורנו תחושות תסכול והחמצה של אי היכרות עם התנהגות אחרת באותה הסיטואציה.
האמונות המעכבות שולטות לנו בחיים, וקבלת ההחלטות שלנו תלויה מאוד בהן. ה"אוטומט" שלנו – זה ההרגל שלנו.
בעיניי, אמונות מעכבות הן סוג של אי שפיות, מאחר שאני יודע שהתנהגות מסוימת בסיטואציה מסוימת היא לקויה, מעכבת ואפילו פוגעת באדם ובסביבתו.
הכול מתחיל מכך שאנחנו נולדים עם מוח "חצי אפוי", שצריך ללמוד דברים בסיסיים כגון איך להזיז את הגוף, איך לדבר ואפילו איך למקד את הראייה שלנו. בכל פעם שבה נכנס למוחנו מידע חדש, יוצרים תאי העצב חיבורים ביניהם, ובכל תרגול של אותו מידע חדש מתחזק הקשר הבין-עצבי, והמידע זורם בקלות רבה יותר.
מחקרים מראים שמוחם של תינוקות לומד הרבה יותר מהר ממוחם של מבוגרים, וההשפעה הסביבתית של ילדים בני 12-0 היא הגורם הראשון ליצירת אמונות מעכבות.
אז מה הן אמונות?
אמונות הן תוצר של למידה. מדובר בהחלטות או בהבנות שהתגבשו בשלב כלשהו בחיינו, לעיתים במודע אך הרבה פעמים לא במודע, וההשפעה שיש לאמונות האלה על חיינו היא עצומה.
מתי ואיך נוצרות אמונות מגבילות (מעכבות)?
1. בילדות – ילדים נוחים מאוד לסוגסטיה וראיית העולם שלהם פשוטה.
הם קולטים וסופגים מידע בקלות, ולכן ההשפעה מההורים, מהאחים, מהמורים ומהסביבה שלהם מייצרת עבורם את האמונות המעכבות של אותו אדם.
2. בבגרות – היום כבוגרים הפכנו להיות "טעונים" באמונות המעכבות של אותם אנשים שהושפענו מהם. למרות "ארגז הכלים" הגדול והחזק שמילאנו עם השנים, האמונות המעכבות, שלקחנו איתנו מהילדות, עדיין משפיעות על קבלת ההחלטות שלנו.
אם מעולם לא חווינו תוצאה דומה בעבר, אנחנו לא מאמינים שהדבר אפשרי עבורנו, או שניסינו להגיע לתוצאה דומה בעבר ובמהלך הדרך ויתרנו לעצמנו עקב ספקות פנימיים לגבי היכולות שלנו.
עצוב לחיות את החיים מתוך אמונה שאנחנו לא מסוגלים לעשות דברים שאין בכוחנו לשנות.
עצוב לחיות את החיים מתוך התנהגות של ילד בן שמונה כשאנחנו כבר בני עשרים פלוס, שלושים פלוס, ארבעים פלוס, חמישים פלוס…
עצוב לחיות את החיים כשבכל יום אנחנו משפילים את עצמנו במילים הבאות:
- אני לא יכול
- זה קשה
- זה בלתי אפשרי
- אני עצלן
- אין לי כוח רצון
- אני חלש
- אני עייף
- אני לוזר
זה הזמן שלכם לנקות מעצמכם את האמונות המעכבות ולשטוף את עצמכם באמונות מעצימות (מקדמות)!
מעכשיו אמרו לעצמכם…
- אני יכול
- זה מאתגר
- זה אפשרי
- אני חרוץ
- יש לי כוח רצון
- אני חזק
- אני ערני
- אני מצליחן
היו תמיד הגרסה הטובה ביותר שלכם – אתם, המשפחה שלכם והסובבים אתכם תלויים בכך!
שלכם,
מאור בר תקוה
מאמן מקצועי ומנטלי למתווכי נדל"ן
